למי המדריך הזה מיועד
המדריך הזה נכתב לפנסיונרים ולפורשים בקרוב שמתכננים מעבר ארוך לחו"ל, בין אם לתקופה קצובה ובין אם לקבע. השאלות שעולות בפועל הן תמיד אותן שאלות, "האם אני עדיין נחשב לתושב ישראל?", "האם הקצבה החודשית תהיה ממוסה?", "מה לעשות עם הקופות שלי?", "האם להמשיך להגיש דוח שנתי?". המדריך מתאים אם אתם:
- פורשים בעתיד הקרוב ושוקלים מעבר לחו"ל, מי שמתכנן רילוקיישן בתוך שנה-שנתיים מהפרישה ורוצה לתכנן מראש את ההיבטים המיסויים, כולל עיתוי קיבוע זכויות והיוונים.
- פנסיונרים שכבר עברו לחו"ל, מי שעבר ומקבל פנסיה ישראלית בחשבון בנק זר, או שעדיין מקבל לחשבון ישראלי. כל אחד מהמצבים גורר חובות דיווח שונים.
- בני זוג של עובדי הייטק שעוברים לרילוקיישן, מי שהבן או בת הזוג עוברים לארה"ב, אנגליה, גרמניה, ושני בני הזוג מעבירים את מרכז החיים. במצב הזה גם אם רק אחד יוצא לפרישה, השני נמצא בקטגוריה דומה.
- תושבים חוזרים שהתחילו לקבל פנסיה אחרי המעבר חזרה, מי שגר שנים בחו"ל ושב לישראל וזכאי לסטטוס "תושב חוזר ותיק" עם הקלות מס נרחבות.
- פנסיונרים עם פנסיה תקציבית מהמדינה, פורשי כוחות הביטחון ועובדי מדינה שמקבלים פנסיה תקציבית, ויש להם הסדר מיסוי מיוחד באמנות (סעיף 19 או 18 באמנה אופיינית, "Government Service").
תושב ישראל לעומת תושב חוץ, ההגדרה המשפטית
הציר המרכזי של מיסוי הפנסיה אחרי רילוקיישן הוא שאלת התושבות, ולכן חשוב להבין איך החוק הישראלי מגדיר "תושב ישראל". סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע שתושב ישראל הוא יחיד שמרכז חייו בישראל. החוק מציג שתי "חזקות ימים" שמסייעות לרשות המסים להכריע, אך הקובע הסופי הוא תמיד מבחן מרכז החיים.
חזקה ראשונה, אדם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, ייחשב לתושב ישראל באותה שנה. חזקה שנייה, אדם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך ימי שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים ומעלה, ייחשב לתושב ישראל. שתי החזקות ניתנות לסתירה בראיות, אם הנישום מוכיח שלמרות ימי השהייה, מרכז חייו אינו בישראל.
מבחן מרכז החיים הוא מבחן רב-ממדי שכולל את מקום בית הקבע, מקום מגורי המשפחה, מקום הפעילות הכלכלית, מקום הפעילות החברתית והקהילתית, מקום הקבורה המתוכנן, ומקום הפעילות הציבורית. רשות המסים בוחנת הצטברות של אינדיקציות. פנסיונר שעבר לחיות באנגליה אצל ילדיו, מכר את הדירה בישראל, סגר את הביטוח הרפואי המשלים, פתח חשבון בנק וביטוח רפואי בריטי ומבקר בישראל פעמיים בשנה, יוכל להוכיח ניתוק תושבות גם אם בשנה ראשונה שהה בארץ 90 ימים בגלל אירועים משפחתיים.
שאלת התושבות אינה שאלה של "מתי אמרתי לרשויות שעברתי", אלא שאלה של עובדות. הרשות יכולה לבחון תושבות רטרואקטיבית עד שש שנים אחורה, ולכן רישום מסודר של ימי שהייה, חשבונות בנק וכתובות הוא בסיס להגנה. ראו גם את עמוד מס פנסיה לתושב חוזר.
ניתוק תושבות, איך זה קורה ואיך מודיעים
ניתוק תושבות אינו פעולה אחת, אלא תהליך מצטבר שבו האדם מוכיח שמרכז חייו עבר ממדינה למדינה. מבחינה רשמית, רשות המסים אינה דורשת "טופס ניתוק" ייעודי, אך יש לעדכן את הסטטוס בטופס דוח שנתי הראשון לאחר המעבר, ולהקפיד על תיעוד מסודר. כך זה נראה בשטח:
- קביעת תאריך הניתוק, זהו התאריך בו עברתם פיזית, סגרתם את בית המגורים בישראל, או העברתם את מרכז הפעילות. התאריך אינו תאריך הטיסה הראשונה לחו"ל, אלא תאריך שינוי הסטטוס בפועל. רוב הפסיקה מצביעה על המועד שבו "לא ניתן יותר לחזור פיזית מבלי לעקור מחדש".
- הגשת דוח שנתי לשנת המעבר, בשנה שבה אתם עוברים, אתם עדיין נחשבים תושבי ישראל לחלק מהשנה ותושבי חוץ לחלק השני. בדוח השנתי תפצלו את ההכנסות, ותציינו תאריך ניתוק תושבות.
- הודעה לקרן הפנסיה ומשלמי הקצבה, חייבים לעדכן את משלם הקצבה ולהציג אישור תושבות זרה (Certificate of Residence) ממדינת היעד. בלי האישור, משלם הקצבה ימשיך לנכות מס במקור בישראל בשיעור מקסימלי.
- קבלת אישור תושבות זרה, רוב המדינות (ארה"ב IRS, HMRC הבריטי, Finanzamt הגרמני) מנפיקות אישור תושבות לצרכי אמנת מס. את האישור הזה מציגים לקרן הפנסיה הישראלית פעם בשנה.
- שמירה של תיעוד שנים אחורה, ימי שהייה בישראל, חשבונות בנק זרים, חוזה שכירות זר, חשבונות חשמל וגז זרים, אישורי בית ספר של ילדים, ביטוח בריאות זר. הם הראיות המעמיקות במידת הצורך מול רשות המסים.
אמנות מס דו-צדדיות, איך הן עובדות בפנסיה
למדינת ישראל יש כ-60 אמנות מס דו-צדדיות שמטרתן למנוע מיסוי כפול. כל אמנה היא חוזה עצמאי, אך לרובן מבנה דומה המבוסס על דגם ה-OECD. עבור פנסיה, הכלל הסטנדרטי הוא, "פנסיה משולמת ליחיד תושב המדינה האחרת תמוסה רק במדינת מגוריו" (סעיף 18 לאמנה הסטנדרטית), עם חריגים לפנסיה תקציבית של עובדי מדינה (סעיף 19, "Government Service").
| מדינת יעד | סטטוס אמנה | פנסיה פרטית | פנסיה ממשלתית |
|---|---|---|---|
| ארה"ב | אמנה מ-1994 | מיסוי במדינת מגורים, ארה"ב | מיסוי בישראל |
| בריטניה | אמנה מ-1962, פרוטוקול 2018 | מיסוי במדינת מגורים, אנגליה | מיסוי בישראל |
| גרמניה | אמנה מ-1962, פרוטוקול 2014 | מיסוי במדינת מגורים, גרמניה | מיסוי בישראל |
| צרפת | אמנה מ-1995 | מיסוי במדינת מגורים, צרפת | מיסוי בישראל |
| קנדה | אמנה מ-1976 | מיסוי במדינת מגורים, קנדה | מיסוי בישראל |
| אוסטרליה | אמנה מ-2019 | מיסוי במדינת מגורים, אוסטרליה | מיסוי בישראל |
| איחוד האמירויות | אמנה מ-2021 | מיסוי במדינת מגורים, אמירויות | מיסוי בישראל |
שני דגשים חשובים. ראשית, ההבדל בין פנסיה פרטית לפנסיה ממשלתית מהותי, פנסיה תקציבית של פורש צה"ל או עובד מדינה תמשיך להיות ממוסה בישראל גם לאחר המעבר לחו"ל. שנית, גם כאשר האמנה מעבירה את זכות המיסוי למדינת מגורים, יש להגיש לרשות המסים הישראלית בקשה לפטור או הקטנה של ניכוי במקור (טופס 2513א או דומה), אחרת ימשיך להתבצע ניכוי. ראו את סוגי הפנסיה.
סעיף 100א, מס יציאה ופנסיונרים
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה מטיל "מס יציאה" על מי שמפסיק להיות תושב ישראל. הרעיון הוא שכל הנכסים שצברתם כתושב ישראל הקבלו את ערכם בזמן שהייתכם כאן, ולכן יש לחייב במס את הרווח שצמח עד יום הניתוק. הסעיף חל על מניות, נדל"ן, ניירות ערך, וקרנות פנסיה במצבים מסוימים.
עבור פנסיונרים יש שני מצבי קצה. קצבה חודשית מקרן פנסיה אינה כפופה ישירות לסעיף 100א, כי היא נוצרת כל חודש מחדש ולא נמכרת. סכומים הוניים בקופות גמל ובתיקון 190 כן יכולים להיות כפופים, אם הם נמשכים לאחר ניתוק התושבות. החוק מאפשר שני מסלולי תשלום, תשלום מיידי במועד הניתוק על בסיס שווי תיאורטי, או דחיית התשלום למועד המימוש בפועל. מרבית הפנסיונרים בוחרים בדחייה.
חשוב לדעת, ניתוק תושבות מעורר אירוע מיסוי באמת רק עבור נכסים בעלי רווח לא ממומש. אם אתם בני 67 ומקבלים קצבה כל חודש, אין כאן רווח חדש לתפוס. אבל אם תיכננו במהלך השנה לפני הניתוק לבצע היוון של 500,000 ש"ח מקופת גמל, יש משמעות מיסויית קריטית לעיתוי, האם לבצע לפני או אחרי הניתוק. ראו קיבוע זכויות.
5 מצבי הרילוקיישן הנפוצים בפרישה
בפרקטיקה היומיומית, רוב הפניות בנושא רילוקיישן ופנסיה מתחלקות לחמישה דפוסים מובחנים. הכרת הדפוסים הללו עוזרת לכם לזהות את עצמכם ולהבין לאן לכוון:
- 1. עליה לבן או בת זוג בחו"ל, אלמן או אלמנה שעוברים לחיות אצל ילד או נכד בחו"ל. ניתוק תושבות יחסית פשוט כי המעבר עם משפחה ממקד את מבחן מרכז החיים. מתאים לזיהוי כתושב מדינת היעד מהיום הראשון.
- 2. פרישה למדינה עם אמנה, זוג פנסיונרים בריא ופעיל שעובר לפורטוגל, ספרד, פלורידה, יוון, אחרי שמכר את הדירה בישראל. הפנסיה תמוסה במדינת היעד לפי האמנה, ויש להפעיל את האמנה דרך אישור תושבות.
- 3. רילוקיישן זמני, 2-5 שנים, פורש שיוצא לחו"ל לתקופה מוגבלת לעבודת שליחות, ייעוץ או פרויקט מחקרי. השאלה אם נוצר ניתוק תושבות תלויה בעובדות, ולעיתים מומלץ להישאר תושב ישראל ולשלם מס מלא בארץ.
- 4. פנסיה תקציבית של פורש צה"ל בחו"ל, פורש הצבא או משטרה שמקבל פנסיה תקציבית, עובר לארה"ב או אנגליה. כאן הכלל הפוך, הפנסיה ממשיכה להיות ממוסה בישראל גם לאחר ניתוק תושבות, לפי סעיף "Government Service".
- 5. תושב חוזר אחרי 6+ שנים בחו"ל, מי שחזר לישראל אחרי שש שנים ויותר ומקבל סטטוס "תושב חוזר ותיק" עם פטור ממס על הכנסות מחו"ל למשך 10 שנים. ראו מס פנסיה לתושב חוזר.
תושב חוזר ותיק, חזרה לישראל אחרי הרילוקיישן
פנסיונר שגר בחו"ל ברציפות לפחות 10 שנים (או 6 שנים בתנאים מסוימים, לפי תיקון 168) ושב להיות תושב ישראל, נחשב ל"תושב חוזר ותיק". לסטטוס הזה משמעות מס דרמטית, פטור ממס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום החזרה, וזה כולל פנסיה זרה שצברתם בעת שהייתכם בחו"ל.
תרחיש קלאסי, פנסיונר שגר 12 שנים באנגליה, צבר זכויות פנסיה בריטיות (State Pension + Workplace Pension), שב לישראל בגיל 70. הפנסיה הבריטית פטורה ממס בישראל למשך 10 שנים. הפנסיה הישראלית שצבר לפני הרילוקיישן ממשיכה להיות חייבת במס לפי הכללים הרגילים. תכנון נכון של עיתוי החזרה והפעלת ההטבה דורש ייעוץ מקצועי, ראו את עמוד מס פנסיה לתושב חוזר.
5 טעויות נפוצות ברילוקיישן ופרישה
- אי-עדכון משלם הקצבה בסטטוס תושבות
פנסיונר עבר לחו"ל אך לא הציג לקרן הפנסיה אישור תושבות זרה. הקרן ממשיכה לנכות מס מקסימלי בישראל, וההחזר אפשרי רק דרך הגשת דוח. מבחינה תזרימית, חודשים של מס יתר מיותר. - הנחה שאמנה אוטומטית פוטרת ממס
אמנת מס לא פועלת אוטומטית. צריך לבקש את הפטור או ההקטנה בכתב מול רשות המסים, להציג אישור תושבות, ולחדש את האישור פעם בשנה. - ביצוע היוון אחרי ניתוק תושבות בלי לבדוק 100א
משיכה הונית של 500,000 ש"ח מתיקון 190 לאחר הניתוק יכולה להיחשב לאירוע מס מיוחד. - חזרה זמנית לישראל שמבטלת ניתוק תושבות
פנסיונר שחי בארה"ב 5 שנים, חוזר לישראל לתקופה של שנה לטיפול רפואי, חוזר לארה"ב. כל הסטטוס המורכב הזה דורש בחינה מחודשת של מבחן מרכז החיים, ולעיתים גם חידוש ניתוק. - אי-הגשת דוח שנתי בשנת הניתוק
בשנת המעבר, פיצול ההכנסות בין החלק הישראלי לחלק הזר חייב דיווח. הזנחה של דוח השנה הזו פותחת חזית מיותרת מול הרשות.
דוגמה מספרית, פנסיונר שעבר ללונדון
תרחיש, דוד, בן 70, פרש מחברה פרטית בישראל בגיל 67. מקבל קצבה חודשית של 12,000 ש"ח מקרן פנסיה חדשה. בגיל 70 עבר לחיות בלונדון אצל בנו ונכדיו, מכר את הדירה בהוד השרון, סגר את הקופת חולים בישראל, פתח חשבון Barclays, רשם כתובת קבע באנגליה, וקיבל אישור תושבות מ-HMRC. שהות בישראל בשנה הראשונה, 35 ימים (חזרה לחתונה ולחתונה אזכרה).
חישוב לפני הניתוק (תושב ישראל), מס שולי על הקצבה, פטור 5,422 ש"ח, חיוב בקירוב על 6,578 ש"ח. מס חודשי כ-1,650 ש"ח, מס שנתי כ-19,800 ש"ח.
חישוב אחרי הניתוק (תושב חוץ עם אמנה), לפי סעיף 18 לאמנת ישראל-בריטניה, הקצבה ממוסה רק בבריטניה. דוד מציג ל-Migdal Pension אישור HMRC, ומבקש פטור מניכוי במקור בישראל. הקצבה משולמת ברוטו ללונדון. מס בריטי לפי מדרגות UK, עם פטור Personal Allowance של כ-12,570 פאונד שנתי. במקרה של דוד, מס שנתי בריטי בקירוב 1,200 פאונד (כ-5,500 ש"ח).
חיסכון מס שנתי, כ-14,300 ש"ח. מצטבר על 15 שנות פנסיה, כ-215,000 ש"ח. החיסכון מותנה בהוצאת אישור תושבות מקצועי ובהפעלת האמנה דרך טופס בקשה לפטור.
דוגמה להמחשה בלבד. החישוב המעשי תלוי בנתוני התיק האישי, מצב משפחתי, ושיעורי מס בריטיים מתעדכנים.
