איתור כספים אבודים והר הכסף בפרישה

מהם כספים אבודים, ההגדרה

״כספים אבודים״ הוא מונח שמייצג סכומי כסף שמוחזקים על שם אדם מסוים, אך אין כל פעילות בחשבון, ובעל הכסף לא יודע על קיומם. הסיבות הנפוצות:

• החלפת מקום עבודה והשארת קופת פיצויים אצל מעסיק קודם.
• שינוי כתובת בלי עדכון לחברת הביטוח.
• פטירה של בן משפחה והעברת חשבון בלי ידיעת היורשים.
• שינוי שם משפחה (נישואין/גירושין) בלי עדכון לקרן.
• קופות גמל ישנות מתקופת תיקון 3 (לפני 2008).

הסכומים יכולים להיות צנועים (כמה אלפי ש״ח), אך לא נדיר למצוא חשבונות בעשרות ומאות אלפי ש״ח, במיוחד בקרנות פנסיה ישנות.

הר הכסף, פורטל הממשלתי

״הר הכסף״ (har-hakesef.gov.il) הוא פורטל של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. השירות חינמי, הזיהוי דרך תעודת זהות וסיסמה (או בקשה דרך הדואר). הפורטל מציג:

• חשבונות בנק לא פעילים מעל שנה.
• קרנות פנסיה ישנות.
• קופות גמל וקרנות השתלמות.
• פוליסות ביטוח חיים שאינן פעילות.
• חשבונות ניירות ערך.

חשוב לדעת שהפורטל מציג רק חשבונות שלא פעילים. חשבונות פעילים, גם אם נשכחו, אינם מופיעים בו.

המסלקה הפנסיונית, התמונה המלאה

בשונה מהר הכסף שמראה רק חשבונות לא פעילים, המסלקה הפנסיונית נותנת תמונה מקיפה של כל החיסכון הפנסיוני, כולל קופות פעילות. מבקשים דוח דרך אתר רשות שוק ההון, או דרך סוכן ביטוח/יועץ פנסיוני. הדוח כולל:

• שם הקרן ויתרה עדכנית.
• הפרדה בין ״פיצויים״ ל״תגמולים״.
• מקדם המרה לקצבה.
• מסלולי השקעה ודמי ניהול.

הדוח חיוני לפני קיבוע זכויות, כי הוא מראה את ההון הצבור הכולל. ראו המסלקה הפנסיונית.

היקף הכספים האבודים, המספרים

נתוני רשות שוק ההון לשנת 2026:

• סך כספים אבודים, כ-30 מיליארד ש״ח.
• חשבונות בנק לא פעילים, כ-12 מיליארד ש״ח.
• קרנות פנסיה ישנות, כ-9 מיליארד ש״ח.
• פוליסות ביטוח חיים, כ-5 מיליארד ש״ח.
• קופות גמל וקרנות השתלמות, כ-4 מיליארד ש״ח.

סדר גודל ממוצע, כ-15,000 ש״ח לחשבון. אך יש מקרים של מאות אלפי ש״ח, במיוחד בקרנות פנסיה ישנות שזכאיותיהן לא נדרשו אחרי פטירת בעל החשבון.

איך מחפשים, ששת השלבים

1. שלב 1, הר הכסף. נכנסים ל-har-hakesef.gov.il, מזדהים עם תעודת זהות, מקבלים רשימת חשבונות לא פעילים.
2. שלב 2, המסלקה הפנסיונית. מבקשים דוח מסלקה דרך cma.gov.il (פעמיים בשנה חינם), מקבלים תמונה מלאה של כל הקרנות.
3. שלב 3, רשם הירושות. אם מדובר בירושה, מבקשים צו קיום צוואה ומציגים אותו לקרנות הרלוונטיות.
4. שלב 4, פנייה למעסיקים קודמים. מבקשים אישור מהם איזו קופה הוקמה (פיצויים) ואיפה היא מנוהלת.
5. שלב 5, חיפוש בקרנות פנסיה ותיקות. ״מבטחים״, ״מקפת״, ״גלעד״ ועוד, נכללו בהסדר ההסתדרות.
6. שלב 6, רישום ניירות ערך. פנייה לבורסה לאיתור מניות ואג״ח רשומות על שם הנפטר/בעל החשבון.

מה עושים אחרי האיתור, אופציות

אחרי שזוהו הכספים, יש מספר אופציות:

• השארה בקרן הפנסיה, להגדלת הקצבה החודשית בעתיד.
• היוון, אם הסכום קטן, אפשר לקבלו כסכום הוני (בכפוף לכללי מס). ראו היוון.
• ניוד לקרן אחרת, אם דמי הניהול גבוהים או הביצועים חלשים.
• רצף קצבה, אם מדובר בכספי פיצויים, להפיכתם לקצבה מוכרת פטורה. ראו קצבה מוכרת.
• משיכה כסכום חד-פעמי, אך זה לרוב כרוך במס גבוה.

מיסוי הכספים שאותרו

הטיפול במיסוי תלוי בסוג הכספים:

• קרן פנסיה ותיקה, הקצבה תהיה חייבת במס לפי סעיף 9א, אך תיהנה מפטור על ידי קיבוע זכויות.
• קופת גמל ישנה, אם ההפקדה הייתה לפני 2008, ייתכן וניתן למשוך כסכום חד-פעמי. אם אחרי, רק כקצבה.
• פוליסת ביטוח חיים, מיסוי על הרווח הריאלי לפי 25%.
• חשבון בנק, אין מס נוסף, רק מס על הריבית שהצטברה.

במקרה של ירושה, הכספים פטורים ממס ירושה (אין כזה בישראל), אך פעולת המשיכה עשויה לחייב במס. ראו טופס 161ד.